שיעור אנלוגיות בקורס פסיכומטרי הוא בדר"כ שיעור מעניין ומהנה
אבל כשאת מלמדת אותו (או כל דבר אחר) בפעם המי-יודע-כמה אפילו הוא מתחיל לשעמם
אותך. כמובן, שלתלמידים אין דבר רע יותר ממורה משועממת. וכך הבנתי שאם אני חפצה בטובת
תלמידי, אני חייבת למצוא דרך להתעניין מחדש בשיעור. הייתי חייבת זריקת מרץ רצינית
כי ראיתי מולי פרצופי תלמידים משועממים, שלא לומר נוטים להירדם.
זה לא פשוט ללמד פסיכומטרי במשך 9 שנים ברציפות. כדי לעשות את זה היטב
את זקוקה לזריקות אדרנלין שיעזרו לך להתלהב מחדש מהנושאים שאת חוזרת ומלמדת בכל מועד
פסיכומטרי ובכל כיתה. וככה במהלך השנים פיתחתי טכניקות שעזרו לי לשמור על רמה
גבוהה של התעניינות והתלהבות מחומר לימודי לעוס עד עייפה. למשל, הייתי מדמיינת
שאני שוכבת על חוף הים בפוקט, שמש, חול זהוב, דקלים מתבדרים ברוח קלילה, תאילנדית
שתקנית מעסה את כפות רגלי, אני שותה חלב קוקוס היישר מהאגוז שבידי, כשכל אותה העת,
אני בסניף פתח תקווה מול 20 תלמידים בעיצומו של שיעור הבנת הנקרא באנגלית, או
הגיון בריא במילולית או גיאומטריה בכמותית. קרה אפילו שאחרי שתלמיד שלי ענה על
שאלה הגבתי ב: קו-פונקה (שזה תודה בתאית לאלו שאינם למודי טיולים בתאילנד).
התלמידים צחקו אבל לא ידעו שזו היתה פליטת-פה פרויידניאנית. וככה מדי פעם אמרתי
"מרסי" (כשהייתי בעיני רוחי בריביירה הצרפתית); "טשקולר"
כשאני בבזאר הגדול באיסטנבול או סתם בוהה בספינות החוצות את הבוספורוס המרהיב
ביופיו; או דנקה-שיין, עת אני רוקדת עד אובדן חושים בדיסקוטק בברלין.
אבל עכשיו, שוב שמתי לב לעייפות המשועממת הניכרת על פני התלמידים שלי
וידעתי שפעם נוספת אני חייבת למצוא משהו מלהיב במיוחד, לצאת בדחיפות לטיול במקום
אקזוטי כלשהו. משהו שיעורר אותי, שיתן לי אנרגיות להמשיך את השיעור בהתלהבות ובקצב
שתלמידי ראויים לו. המוח שלי החל לעבוד בקדחתנות. לאן אטייל היום? מזוית העין
ראיתי על הלוח את המילה כלב. האסוציאציה התבקשה.
אחרי
כמה דקות של התלהבות התחלתי לחוש בקור מקפיא, יבש וחודר עצמות. רצתי למזגן וכיביתי
אותו לפני שאהפוך לנציב קרח. כיבוי המזגן גרר תגובות מחאה מיידיות של הכיתה. אנחנו
מתים מחום, מה את עושה? זעקו. ואני, מורה מצפונית, מקצועית ואמפטית, היש מצב שאתן
לתלמידי היקרים למות מחום? אבל הייתי בלפלנד, על מזחלת הנגררת במהירות על ידי 8 כלבים
והרוח מכה בפני ללא רחם, הקור היה פשוט בלתי נסבל!
לקח לי כמה שניות להתעשת ולחזור אל עצמי, הישר מן המזחלת בצפון
פינלנד, אל המציאות של שיעור אנלוגיות בקורס פסיכומטרי בקיץ לוהט בכיתה בפתח
תקווה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה