יום שלישי, 7 במאי 2013

800 בפסיכומטרי וההיפוקמפוס של סבתא

 
להגיד לכם שהיה קל? תשכחו מזה! אני בכלל פולני, אז אמא שלי חינכה אותי ששום דבר לא הולך בקלות. אפילו נוצה היא כבדה אם אתה זה שצריך לסחוב אותה, אמא שלי משננת באוזני מאז שאני זוכר את עצמי. מאז ה-800 בפסיכומטרי הפכתי למעין גורו של החברה' בענייני פסיכומטרי ולאייקון בעיני החברים בפייסבוק. אוצר מילים פסיכומטרי נהיה השם השני שלי. מתייחסים אלי כאל מילון פסיכומטרי מהלך. איפה לעשות קורס פסיכומטרי למזלי הם לא שואלים. הם יודעים שעשיתי בהיי-קיו. והקטע? פתאום מתייחסים בכבוד להפועל ת"א שאני אוהד ולפינק פלויד שאני מעריץ. כאילו שספורט או מוזיקה קשורים באיזו שהיא צורה לציון פסיכומטרי, גבוה ככל שיהיה. איך עשיתי את זה, אתם בטח תוהים. אז בואו ואשתף אתכם.
זה מתחיל באודי, המורה שלי לפסיכומטרי. בחור ביישן, חכם ובעל ידע פסיכומטרי עצום. בעצם זה מתחיל בהחלטה שקיבלתי לפני הקורס שהפעם אני אעשה בדיוק מה שהמורה יגיד, בניגוד לבית ספר, שם בדר"כ עשיתי בדיוק להיפך והממוצע 70 שלי בבגרות יכול להעיד על כך.
כבר בשיעור הראשון אודי אמר כמה דברים חשובים. שינה זה דבר חשוב לפסיכומטרי. הוא הסביר משהו על מחקרים בהארוורד ועל חלק במוח שנקרא היפוקמפוס ונראה כמו סוסון ים (לא פחות ולא יותר). הבנתי ש-6 שעות השינה שהתרגלתי אליהן מפקודות מטכ"ל, אולי מספיקות לגוף כדי לנצח בקרב אבל לא יספיקו למוח בשביל ללמוד. התחלתי לישון 8 שעות בלילה. הוספתי גם שעת שינה בצהרים, כמו סבתא שלי, כי פתאום העלתי סברה שיתכן שחוכמת החיים המופלגת שלה קשורה למחקר מהארוורד ולסוסון הים המסתורי. בנוסף, הסביר אודי את "מוח בריא בגוף בריא". כתוצאה מזה, במקום ללכת למכון כושר פעם בשבועיים, התחלתי ללכת כל יום. על ההליכון למדתי מילים מבריינווש בטלפון.
בעבר לא הלכתי הרבה לסרטים אבל אודי אמר שצריך ללכת לסרט בכל שבוע כדי להתאוורר ואני הרי החלטתי לקיים תרי"ג מצוות פסיכומטרי אז הקפדתי על כך. חברה שלי חשבה שאני יוצא מדעתי. בהתחלה היא חשבה שאני בדיכאון מרוב שעות השינה (סטודנטית שנה א' לפסיכולוגיה...) ואח"כ התלוננה על האובססיביות של סרט בשבוע ושל מכון כושר כל יום. אבל היא התרגלה. אודי גם אמר פעמיים בשבוע בירה עם חברים. דוקא לא סבלתי מי-יודע בירה אבל מה לא עושים בשביל פסיכומטרי?! אז יצאתי עם חברים לשתות פעמיים בכל שבוע.
ההנחייה האחרונה שלו בשיעור הראשון היתה סופסוף לגבי הלימודים עצמם. תלמדו אבל אל תחרשו! הוא ביקש שנתרגל בין שעתיים לשלוש בכל יום, לא פחות אבל גם לא יותר. לפי מה שאמר הנחתי ששעתיים וחצי זה האופטימום וזה בדיוק מה שתרגלתי בכל יום. בשיעור השני הוא דרש שבמשך זמן התרגול נכבה את הצ'ט בפייסבוק ואת הטלפון. דממת אלחוט הוא קרא לזה. זה הזכיר לי את הצבא אבל קיימתי גם מיצווה זו.

כאשר בישרתי לסבתא על הציון, הסברתי, שכדי להצליח בפסיכומטרי כנראה שצריך בעיקר לישון, לעשות כושר, לראות סרטים ולשתות בירה. סבתא חייכה. היא הסבירה לי מה זה גן רצסיבי וסיפרה שהגנים של מחוננות רצים אצלינו במשפחה מזה דורות. היא התוודתה שלא גילתה לי את זה קודם כי לא רצתה להלחיץ אותי.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה