תרגול פסיכומטרי עם עוגה עוגה



 

תרגול פסיכומטרי הוא מושג שנתקלתי בו לראשונה בגן ילדים. בדיעבד אני יודע שזה נשמע קצת הזוי. מה לילד בגן ולפסיכומטרי, ועל אחת כמה וכמה תרגול פסיכומטרי?! הזוי ככל שיהיה, זה בדיוק מה שהיה. באותם ימים ארגז חול היה עדיין עם חול-ים ודליים קטנים וכפות גדולות מפלסטיק. וכך היינו משחקים בארגז החול בזמן שהגננת ציפורה היתה יושבת עם ספר צהוב עב-כרס וקוראת, חושבת וכותבת וחוזר חלילה. זה מאוד סיקרן אותי ולבסוף הרהבתי עוז ושאלתי אותה לפשר מעשיה. היא חייכה והסבירה לי שהיא מתכוננת לבחינה פסיכומטרית. עכשיו תבינו, ילד בגן לא יודע מה זה בחינה, ולא מה זה להתכונן והוא בכלל מתקשה לבטא מילה ארוכה כמו פסיכומטרי. אז למחרת שאלתי אותה שוב וקיבלתי את אותה תשובה סתומה. וכך שאלתי אותה יום-יום עד שלמדתי להגיד את המילים. באותו יום חזרתי הביתה והכרזתי בפני אמא וסבתא "ציפורה הגננת מתכוננת לבחינה פסיכומטרי!" אמא שלי כמעט התעלפה; סבתא התפוצצה מצחוק. רק שבוע קודם לכן למדתי להגיד במאמץ רב את המקצוע של אמא שלי וזה באמת היה קשה. היא לא יכלה להיות גננת? או אולי מורה? או שוטרת? אבל לא! אמא שלי בחרה דוקא להיות אפידמיולוגית. לא קלים החיים של ילד בן ארבע.
ביקשתי מציפורה הגננת שתראה לי איך היא מתכוננת לפסיכומטרי הזה. אני דמיינתי שפסיכומטרי זו בטח מפלצת גדולה ומפחידה וציפורה לומדת איך לנצח אותה כדי לשמור על הילדים בגן. אבל ציפורה הראתה לי דפים עם המון המון כתוב והסבירה לי שיש שאלות ובכל שאלה צריך לבחור תשובה בין 1 ל-4. זה היה נראה לי מאוד קל, שלא לומר טיפשי. הרי גם אני יכול לבחור מספר בין אחד לארבע - כבר ידעתי לספור עד חמש! וככה בזמן ששאר הילדים היו משחקים בארגז החול, אני הייתי יושב עם ציפורה והיא היתה מסבירה לי איך פותרים שאלות בפסיכומטרי. עוד מספר ימים חלפו עד שבאתי הביתה מהגן והפעם הכרזתי "גם אני רוצה פסיכומטרי! גם אני, גם אני, גם אני!". ולא עזר לאמא ולסבתא כלום עד שהם קנו לי ספר פסיכומטרי. שעות הייתי יושב, בוהה בכתוב (שלא הבנתי כמובן), ומסמן בקפידה את אחת מהתשובות האפשריות 1, 2, 3 או 4.

חזרתי להפגש עם ציפורה 25 שנים מאוחר יותר. היא כבר לא הגננת שלי. היא עכשיו המנחה שלי לדוקטורט בחקר המוח במכון וייצמן. מסתבר שהצליח לה בפסיכומטרי.